אלון כהן-ליפשיץ, במקום.

כשחושבים על אדריכל, מתכנן ערים או אפילו מתכנן כפרים, על מה חושבים?

מי זה האיש הזה שמשרטט קווים שמחליט החלטות שמנמק נימוקים, וואו זה רציני.

על פיו האדמה תזוז ממקום למקום, משאיות יובילו חול ובטון.הוא מחליט שכאן יעבור הכביש, הוא מחליט איפה אפשר לקנות, איפה תהייה הכניסה לכפר. 

הוא מחליט עד לאיזה גובה אנשים יבנו את הבית שלהם, או כמה מטרים רבועים הם יכולים לבנות.

כשהוא מתכנן הוא בטח מתייחס לשמש, לרוחות, למים ולטופוגרפיה, הוא בטח שוקל שיקולים מאד רציניים, אני מקווה שיש לו יועצים ושהם בדקו טוב טוב את כל הנתונים. 

ואולי, אולי הוא אפילו חושב על הילדים של האנשים בכפר שגם להם יהיה מקום לגור בו לצד הוריהם, אם הם רוצים. 

אני אולי לא הייתי רוצה, אבל אני קצת אחר, אני אולי קצת כמו המתכנן הזה שנינו חולקים את אותה תרבות, אבל לאנשים בכפר יש תפיסת עולם קצת שונה.

אתם חושבים שהוא יכול להתייחס לכך? אתם חושבים שאולי הוא שאל אותם? 

 

אז בואו אני אספר לכם על התכנית "המיוחדת" של הכפר א תוואנה, למה "מיוחדת"  אתם שואלים?

ככה קוראים לתכנית שהיא מן המצאה כזאת, ישראלית, כי לפי החוק הירדני, שעדיין חל בגדה המערבית, צריך לעשות תכנית מפורטת לכפר כמו א תוואנה אלא שכאן נמצא פתרון מיוחד.

אולי בכדי להבין מה כל כך מיוחד בתכנית כדאי שתראו אותה. תמונה יפה נכון? 

זה אני צילמתי, כי לא רצו לתת לי עותק, אז פשוט הלכתי למשרדים של לשכת התכנון במנהל האזרחי בבית אל וצילמתי במצלמה הישנה שלי את התכנית.

איזו חיה זה מזכיר לכם? זה ממש ציור יפה, מינימליסטי, חבל לקלקל אותו.

 

 

אתם שואלים איפה ההוראות של התכנית? אהה, זה לא היה שם, אולי זה לא חשוב כי אף אחד לא ממש קורא את זה, או אולי זה לא בשפה שהתושבים מבינים. אה כן, התכנית רק בעברית. 

אבל יכול להיות שזו לא הפעם הראשונה שעושים כאלה תכניות, אז בעצם ההוראות של התכנית הם לכל הכפרים אותו דבר, מין שיוויון כזה, רעיון יפה וגם חסכוני לא?

בכל מקרה הצלחנו לקבל גם את ההוראות של התכנית.

 

תראו, מה שכתוב שם בהוראות אומר כך: הצבע הצהוב זה איזור מגורים א' שזה אומר שהמגרש של הבית צריך להיות בגודל של לפחות 600 מ"ר, די גדול, אבל זה כפר אל תשכחו. באזור מגורים א' אפשר לבנות עד לגובה של שתי קומות, כל קומה ככה בערך שטח של עד 250 מ"ר,  שזה סבבה, וגם אפשר שבכל מגרש יהיו שתי יחידות דיור, זה אולי קצת צפוף אבל נשמע מעולה לא? אז זהו זו קצת בעיה כי יש בכפר, בעיקר בחלק המרכזי שלו, הרבה חלקות יותר קטנות מ600 מ"ר,  אולי 250 מ"ר אולי 400 מ"ר ואז בעצם אי אפשר לבנות לפי ההוראות של התכנית. 

אז יכול להיות שההוראות האלה מתאימות להרבה כפרים אבל לא-תוואני הן ממש לא מתאימות. אולי תגידו שבמילא אף אחד לא ממש בודק מה בדיוק בונים בכפר, ושמה שהכי חשוב זה לא הצבע הצהוב אלא הצבע הכחול, הקו הכחול, שהוא הגבול של התכנית.

הוא הכי חשוב כי אסור לעבור אותו, ומי שעובר אותו יקבל צו הריסה או אפילו יהרסו לו את הבית. 

אבל בעצם, גם השטח הצהוב נורא חשוב, כי שטח התכנית של א-תוואנה הוא רק 52 דונם, ולשכת התכנון מחשבת, לפי ההוראות של התכנית, כמה יחידות דיור ניתן לבנות בתכנית ולפיכך כמה תושבים יכולים לגור בתחום התכנית.

לפי כל מיני חישובים, שלא אפרט כאן, מחליטים מה תהיה הצפיפות של השטח הבנוי ומה הקיבולת של התכנית, כלומר כמה יחידות דיור ניתן לבנות בתחומה. בשטח התכנית של א-תוואנה אפשר יהיה לבנות ככה קצת יותר ממאה יחידות דיור ושזה יכול להספיק לבערך 700 תושבים, כפול ממספר התושבים בא-תוואנה כיום. 

 

אני חושב שזה בלתי אפשרי, כי לא באמת בדקו כמה יחידות דיור יש היום בכפר ואיך הן פרושות במרחב, ואם הן מאפשרות לכל התושבים לבנות על האדמות של המשפחה.

לא בדקו את השטחים למבני הציבור ולא את חלוקת הבעלות על האדמות של הכפר ועוד דברים מאד חשובים. 

נדמה לי גם שזה קצת צפוף בשביל כפר במדבר, גם בשביל התנחלות זה עשוי להיות די צפוף.

אז אולי נציץ לרגע לתכנית של התנחלות אחת לא רחוקה, ההתנחלות כרמל, שם שטח התכנית, הכולל הרבה שטחים חקלאיים ושטחים שאינם מיועדים לפיתוח, הוא 2,204 דונם.

שטח התכנית של כרמל הוא יותר מפי 40 משטח התכנית של א-תוואני כאשר מספר התושבים הוא כמעט זהה (בא-תוואנה קצת יותר).

השטח המיועד לפיתוח בתכנית של כרמל הוא כ- 388 דונם ומספר יחידות הדיור האפשריות על פי התכנית הוא 133.

אם נשווה את זה לתכנית של א-תוואנה נראה שבא-תוואנה הצפיפות היא בערך פי 7. אז כן עבור ההתנחלויות הסמוכות יש חישובים אחרים והקצאת שטחים שונה וצפיפויות שהן, איך לומר, לא ממש צפופות.

אבל מבחינת המנהל האזרחי מה שחשוב זה ההוראות של התכנית והשטח שלה כך שלפי החישובים היבשים, שקובעים צפיפויות גבוהות, התכנית יכולה להספיק לבנייה בכפר לאורך הרבה שנים.

אז בעצם כל מי שרוצה לבנות בית  בא-תוואנה חייב לבנות אותו בתוך שטח התכנית אפילו אם אין למשפחה שלו אדמה בתחום התכנית. אולי כאן המקום לספר על אום ג'ומעה ומשפחתה שהאדמה שלהם, המרוחקת כמה עשרות מטרים מגבול התכנית, אינה נחשבת שטח לפיתוח ואי אפשר לבנות עליה בתים לכל הילדים.

הבית שהם גרים בו כבר די ישן ודי קטן עבור כל המשפחה הגדולה, והתקווה שלהם לבנות בתים חדשים עבור הילדים נגוזה עם הפקדת התכנית המיוחדת עבור א-תוואנה.

 

אז איך עושים תכנית כל כך מיוחדת ? בואו נראה. אז ככה קודם כל אין כאן מפה אלא צילום אוויר, אני לא יודע מאיזה שנה, זה לא כתוב, אבל בכל מקרה  רואים כאן את הבתים מלמעלה ואז המתכנן לוקח עט כחול כזה (אל תדאגו הוא לא מתלכלך, מהעט, זה הכל במחשב עם העכבר הלבן) ומתחיל לשרטט קו כחול מסביב לבתים, טוב לא ממש כל הבתים כי אז  אולי הציור היה נראה כמו חיה אחרת שהמתכנן לא כל כך אוהב…. 

אז כן יש כמה בתים  שנשארו מחוץ לתכנית, מה לעשות?  באמת מה אפשר לעשות אולי הוא לא ראה אותם?

  אני יודע שיש בית אחד שהוא חשב שזה מגרש חניה קטן, כן ככה הוא אמר לי,  כי הגג שלו היה לבן והיה קשה לראות שזה בית בתצלום האוויר. נראה מי יכול למצוא את הבית שהתחפש למגרש חנייה?

יש עוד בית שאפילו חדי העין שביניכם לא ימצאו אותו בתצלום האוויר, הבית הזה הוא אחד הבתים הראשונים בכפר ויש לו כיפה שמחופה באדמה כך שלמעשה הבית הקטן הזה התחפש לאדמה.  מי מכם שיגיע לא-תוואנה יזהה את הבית עם הכיפה בוודאות, אבל איכשהו למתכנן לא יצא להגיע לכפר, הוא כנראה נורא עסוק. פעם הוא היה עוד יותר עסוק כי הוא היה צריך לעשות איזה 400 תכניות כאלה, כן 400, וזה לקח לו המון זמן בערך ככה חמש שש שנים בין 1989 ל 1995. 

זה אומר שבערך כל שבוע בממוצע הוא היה צריך להכין תכנית כזו, ואז עוד לא היה לו את המחשב ואת העכבר הלבן הקטן והוא באמת סימן את הכל ביד וגם תצלומי האוויר לא היו כלכך טובים ככה שהרבה בתים נשארו מחוץ לתחום. 

פתאם נזכרתי – גם לכפר א-תוואנה היתה תכנית כזו שהוא הכין אותה בשנת  1992 לפני די הרבה זמן, ככה שבעצם לכפר א-תוואנה כבר היה ציור כזה אבל לא כל כך יפה, הגבולות שלו מסומנים בתכלת בתכנית החדשה. אבל מה? המתכנן לא ידע שהתכנית הזאת לא אושרה בסופו של דבר, וכשסיפרנו לו על כך תוך כדי הדיון בהתנגדות שהגשנו לתכנית החדשה הוא היה צריך לחכות שיביאו לו את התיק של התכנית הישנה מהארכיון והוא פתאם גילה שכן, התכנית עברה כמעט את כל האישורים אבל בסוף היה צריך עוד מהלך בירוקרטי אחרון, שזה פרסום של ההחלטה הסופית ככה שהתכנית תקבל  תוקף, ואז בתיק מ1992 היה כתוב שמנהל לשכת התכנון לא הסכים לאשר את התכנית באופן סופי ומוחלט כי היא הייתה קטנה מדי. וואלה? קטנה? מעניין!  ככה נודע למתכנן התכנית שבעצם הקווים בצבע תכלת  הם מיותרים ולא היה צריך לצייר אותם. אני חושב שזה קצת הרגיז אותו. אבל יש משהו מעניין בתכנית הישנה הקטנטנה אם תסתכלו תראו שבסמוך לקו התכלת הימני המאונך יש מטע זיתים שנטוע על גבי תוואי של נחל ככה שבחורף עוברים בו מים ומשקים את הזיתים. בזמנו בשנת 1992 המתכנן חשב שזה צריך להיות גבול התכנית ושאנשים לא צריכים לבנות בתוך הנחל, וגם בכפר אנשים חשבו ככה ועדיין חושבים ככה אבל לא רק בגלל שהם דואגים לזיתים אלא פשוט  הם מבינים שזה לא מקום שמתאים לבנות בו בתים מאחר ובחורף גשום במיוחד הוואדי מתמלא במים והבתים עלולים להיות מוצפים. אבל מה? בתכנית החדשה הוחלט שההרחבה של הכפר תהיה אל תוך הוואדי. זה מוזר קצת כי זה לא מתאים ובעצם שום דבר לא השתנה, אולי היו כמה שנים של בצורת שבאמת הוואדי לא הוצף, אבל לא הייתי בונה על זה.

 

אז מה עושים במצב כזה? האמת אין הרבה אפשרויות. מה שאפשר היה לעשות כפי שהחוק מאפשר, זה להגיש התנגדות לתכנית ולכתוב את כל הנימוקים, שאת חלקם פרשתי בפניכם כאן, ולקוות שמישהו יחשוב פעם נוספת על התכנית ואולי ימצא דרך לתקן אותה. אז באמת זה מה שקרה והגשנו התנגדות לתכנית שעליה גם חתמו שתי נשים מ א-תוואנה והמועצה של הכפר ושלחנו לועדת המשנה להתנגדויות 5 עותקים  של כתב ההתנגדות וחיכינו. אחרי זמן לא רב, בתחילת מרס 2009,  הזמינו אותנו להשמיע את הטענות בפני הועדה בבית אל וגם אום ג'ומעה וסאבר ואנשים אחרים מהכפר באו וספרו על הבעיות של הכפר ועל המצוקות השונות שנגרמות לאנשים מכך שאין להם אפשרות לבנות בתים על האדמה שלהם.

אז ככה עברו כבר 14 חודשים מאז שהושמעו כל הטענות ועדיין אין החלטה של ועדת המשנה להתנגדויות אם לקבל את ההתנגדות ולתקן את התכנית או לדחות את ההתנגדות ולאשר את התכנית כפי שהיא.

זה די הרבה זמן אני חושב, כי למשל בהתנגדות אחרת שהגשנוֿ לתכנית של "גבעת הבריכה" ליד ההתנחלות טלמון, קיבלו החלטה לדחות את ההתנגדות ולאשר את ההרחבה של ההתנחלות די מהר, תוך ששה שבועות (!!?). 

אז אנחנו כמובן כותבים מכתבים ושולחים תזכורות ומה? כלום, פשוט כלום.

 

אז זהו הסיפור שלא נגמר על התכנית המיוחדת של  הכפר א-תוואנה שככל שנשמע שמצבו לא כל כך טוב אני אפתיע אותכם ואספר שא-תוואנה הוא בין הכפרים ברי המזל. כן ממש ככה  וכל זה בגלל שבשטח C בגדה המערבית ישנם כ 150 כפרים שכל שטחם הבנוי נמצא בשטח C כאשר רק לחלק קטן מהם יש תכנית מיוחדת. כל שאר הכפרים, מעל ל130 כפרים אינם מיוחדים כלל וכלל וישראל לא מכירה בזכותם להתפתח ובחובתה לדאוג לרווחתם ולהרשות לתושביהם לבנות בתים, להתחבר לתשתיות, לסלול כבישים ולישון בשקט ללא חשש שבבוקר מוקדם יגיעו פתאם כל מיני ג'יפים וחיילים ואחריהם הבולדוזרים שיחריבו את הבית שלהם.