במשך היום הגיעו כמעט 50 מכתבי תמיכה באום ג'ומעה. הנה כמה משלכם:
שלום אום-ג'מעה.
כשקראתי את סיפורך הדבר הראשון שעבר בראשי הוא סבתא שלי. סבתא שלי הייתה אמא לתשעה ילדים, סבתא לשלושים וששה נכדים, ושלושים וחמישה נינים. היא גידלה את משפחתה לבד לאחר שבעלה נפטר ממחלה בגיל צעיר והייתה אישה מרשימה ומעוררת הערצה. סבתא שלי נפטרה לפני כשנה, אך אני עדיין זוכר אותה מברכת אותנו בערבית "אללה-מעכם" בכל פעם שנפרדנו ממנה לשלום, וכשראיתי אותך בסרטון מיד חשבתי עליה. על כל הקשיים שהיא עברה, ועל כך שתמיד חשבתי איך הייתי יכול לעזור לה אם הייתי שם כשהיא הייתה צעירה יותר. אז אני מקווה שעכשיו אנו נצליח לעזור לך להתמודד עם רשויות התכנון, כי עבורי זוהי ההזדמנות להראות שהיום יש אנשים בארץ הזו שלא יעמדו מנגד, ויעזרו לאמהות וסבתות כמוך להוביל ולקיים את משפחתם בכבוד. אני מקווה שנצליח להביא לכם למים זורמים, ולבית שניתן לחיות בו, ואנו איתך במאבק לכל אורך הדרך.
לאום ג'ומעה ולמשפחתה,
שמעתי שהגשתן התנגדות לתכנית המתאר של המנהל האזרחי לא-תוואנה. אני רוצה לתמוך בכן ובמאבקכן, כדי שתוכלו לבנות בית מתאים לכל משפחתכן. אני מאמינה, שכמו לי, גם לך, צריך להיות בית נוח, בטוח ונעים, ומים זורמים. אני מקווה שזה יקרה בקרוב! אני הצטרפתי למאמץ ללחוץ על הרשויות של המנהל האזרחי ומשרד הביטחון, כפי שאת עשית, כדי שזה יקרה.
بالنجاح بحصول على حقكم الأساسي لبيت ولماء. الله معكم. (סליחה אם הערבית לא נכונה…)
לאום ג'ומעה ומשפחתה,
הצטערתי וכעסתי לשמוע שהמנהל האזרחי לא כלל את הבית שלך בתוכנית המתאר שלו לא-תוואנה ושכבר הרבה זמן אתם לא מקבלים תשובה על ההתנגדות שהגשתם לתוכנית הזאת ובגלל זה אתם לא יכולים לבנות בית שיתאים לכם. רציתי להגיד לכם שאני תומכת במאבק שלכם ומקווה שהוא יצליח ושתוכלו לבנות בית גדול ומואר לכל המשפחה, עם מים וחשמל וכל הנוחיות, ושתוכלו לחיות בו בשקט. אני מאחלת לכם בריאות וחיים טובים ובטוחים.
לאום ג'ומעה ומשפחתה,
שמעתי שפעלתן והגשתן התנגדות לתכנית המתאר שהמנהל האזרחי מנסה להחיל על א-תוואנה. רציתי לתמוך בכן ובמאבקכן, למען תוכלו לבנות בית מתאים לכל משפחתכן. מי ייתן ויהיו לכם מים זורמים, בית ראוי ושלווה. אנחנו הצטרפנו למאמץ ללחוץ על הרשויות של המנהל האזרחי ומשרד הביטחון, כפי שאת עשית, כדי שזה יקרה. המרחק בינינו גדול, יותר משעה נסיעה, אני לומד את השפה שלך אבל עוד לא יכול לכתוב לך בערבית. אנחנו עושים מאמץ להתגבר על המרחק ולשתף איתכם יחד פעולה כדי לשנות את המציאות שלכם בא-תוואנה. הלוואי שנצליח!
לאום ג'ומעה ומשפחתה,
המאבק שלכם לבנות בית לכל המשפחה מאד נגע לליבי. אני אפילו לא יכולה לתאר כמה זה מתסכל לחיות תחת כיבוש, בלי יכולת לפתח את הדבר הבסיסי ביותר, שזה הבית שאת רוצה לגור בו. הייתי שמחה לעצום את העיניים ולפתוח אותן כשכל זה כבר יהיה מאחורינו. הלוואי שהיום הזה יגיע מהר ושהסבל שלכם יתקצר כמה שיותר מהר. הנושא של המים מכעיס אותי במיוחד. שהרי איזה חיים יש ללא מים זורמים? אני מעריצה אתכם שאתם מחזיקים מעמד, ומתפללת שיהיו לכם מים זורמים, בית שתאהבו וחיים מלאי שמחה ושלום בקרוב. הצטרפתי למאמץ ללחוץ על הרשויות של המנהל האזרחי ומשרד הביטחון, כפי שאת עשית, כדי שזה יקרה.
בית הוא בסה"כ קופסא שגרים בה, קופסא ולא יותר, אבל על הקופסא הזאת אני אף פעם לא אסכים לוותר…
Dear Umm Jum'ah and your whole family
I have heard the story of your activity and opposition to the master plan which the Civil Administration has prepared for your village. I want to support you and encourage you in your justified opposition, so that you can live in a normal and adequate house, with running water with your whole family. I have joined the acitiviy of ACRI on your behalf as well as others living in your village
