"פעולה אחת ביום" הוא מודל מדהים למאבק בקשיים העולים מן הכיבוש, וכן לאקטיביזם בכלל. לא אתפלא אם ביום מן הימים המודל ימצא את עצמו מוזכר באיזה ספר מאמרים על אקטיביזם בתחילת המאה ה-21.

תרבות המחשוב וההצפה במידע גורמים לנו להיות פחות ופחות אקטיביים במרחב הציבורי. "פעולה אחת ביום" נתן מסגרת מיטבית לביצוע של מעשה חיובי, תוך זמן קצר ועם זאת בעל השפעה.

סחטיין ענק מגיע לצוות, ובמיוחד על בחירת המאבק – מים לא-תוואנה. היה חשוב מאד לבחור מאבק צודק, שאפשר לנצח בו. כך אנחנו מרוויחים גם את השיפור שיהיה בע"ה בקרוב באיכות חייהם של תושבי א-תוואנה וגם את ההתגבשות של קבוצה של פעילים. תמיד יותר קל להיות מגובשים כשיש איזשהו רקורד של הצלחה – ועל כך מגיע קרדיט עצום לצוות.

כעת – הפוטנציאל בשימור הקבוצה הוא ענק. לדעתי כל עוד יש כיבוש צריכה להתבצע פעולה אחת ביום, כל יום. כל תקופה – במאבקים אחרים כמובן. אבל הקבוצה צריכה להמשיך ולפעול, לנצל היטב את הפוטנציאל של הווב ושל המדיה החברתית כפי שניצלה עד עכשיו ולהתמצב כגוף שמציף נושאים לסדר היום הציבורי וגם בעל אמירות על נושאים שכבר עלו על סדר היום. ובעיקר – בעל פעולות קונקרטיות ופשוטות לתיקון עוולות ושיפור המצב.

ברכה והצלחה לכולנו.

זו הפעם הראושנה שאני לוקחת חלק בפעולות אקטיביסטיות. בעיקר תמיד טענתי שאין לי זמן כי אני תושבת פירפריה – סטודנטית שנאבקת כל יום להרוויח את הכמה מאות שקלים כדי לסיים את החודש. בעקבות חשיפה מאוד אינטנסיבית למצב בארץ, במסגרת הלימודים האקדמים שלי, התחלתי לחפש כיוונים בהם אוכל לקחת חלק. פרויקט זה התיישב עלי כמו כפפה – לפעול אבל מבלי לצאת מהבית. הייתי מאוד (!!!!) שמחה להצטרף לסיורים שלכם אבל לצערי אני עובדת 7 ימים בשבוע… העיק שהרגשתי שאני עושה משהו למען מטרה מאוד חשובה.
אני מאחלת שיהיו עוד פרויקטים כאלו. אני חושבת שמגבלת הזמן ששמנו לעצמו הייתה נכונה מאוד וטוב שהצלחנו להניב פירות – לפחות ניצנים משמעותיים…. אשמח לקחת חלק בפעולות נוספות שקשורות גם לעינייני צמצום פערים ועשיית צדק חברתי בארצנו בין השכבות השונות.
תודה רבה.

מרגע שגיליתי את "פעולה אחת ביום" והתחלתי לקחת חלק בה, היא הפכה לחלק משגרת הבוקר שלי. להכין קפה, לבדוק מייל ומיד "לרוץ" לראות מה עושים היום. המשימות לא היו קשות, לשלוח מייל או פקס, וכמובן לקרא על א-תוואנה ועל בעיותיה, לפגוש את סאבר ואום ג'ומעה קודם וירטואלית ואחר כך במציאות.

שאבתי עידוד מכך שהאנשים שפנינו אליהם הראו נכונות להקשיב ולעזור, מי יותר ומי פחות אבל הייתה התרגשות כשמשהו החל לזוז.

עבורי גולת הכותרת הייתה הביקור בא-תוואנה, הייתה הרגשת אחדות בין אנשים שהגיעו ממקומות שונים ורובם לא הכירו זה את זה.

פעולה אחת ביום "תפסה" אותי בתקופה של צורך לנקוט עמדה ולהפסיק לשבת על הגדר ולקטר על הכיבוש ועוולותיו.

המון תודות והערכה למובילות ולמובילי המאבק – שטרחו וחיפשו מי האנשים שאליהם יש לפנות וכל שהיה עלינו לעשות הוא לשלוח את המכתב.

כולי תקווה שאכן המים הזורמים יגיעו סוף סוף לא-תוואנה וציפיה לאתגר הבא.

[...] אתמול ביקשנו מכם לכתוב על חוויותיכם בעקבות הקמפיין. לתאר, לקראת סיום הסיבוב הראשון, מהי 'פעולה אחת ביום' בשבילכם. [...]

שלום!
הגעתי אליכם רק כמה ימים לפני סיום הפעילות הנוכחית, והספקתי לשלוח שני מכתבים… אבל התלהבתי מאוד מ"פעולה אחת ביום", ואני מחכה כבר לסיבוב הבא!
תודה על כל מה שעשיתם!
רות.

רות – ברוכה הבאה