זהו. נגמר הסיבוב הראשון של 'פעולה אחת ביום'.
והפעולה היומית האחרונה היא שלנו – לומר לכם תודה!
א/נשים שאכפת להם, וכל יום (או מידי פעם) עצרתם את העבודה, משפחה והשיגרה כדי להשקיע כמה דקות בפעולה, לשינוי חברתי, למען זכויות אדם.
כמה דקות בכל יום, במשך 3 חודשים, הצטברו למאות שעות של קידום מדיניות שביצענו יחד, מאות אנשים. וזה השתלם – כי השגנו מים לא-תוואנה, וגייסנו אנשים למעט זכויות-יסוד, וחשפנו את הנושא לציבור. וגם, אפשר להודות, היה כיף… יצרנו, הפגנו, הצטלמנו, יצאנו לסיור מרגש. אתמול הגיעו גם נציגים משובחים למפגש מרגש, מצחיק ומבכי. שמחנו להכיר אתכם, מי ברשת ומי פנים אל פנים.
הפעולה היומית היא שלנו – להודות לכם, ולתת לכם רגע של נחת… אבל יש מספיק אי-נחת בעוד הרבה מקומות, ואנו מקווים שנפעל, כמה דקות כל יום, לעוד ועוד מים ודיור הולם ובריאות ושוויון וזכויות אדם בכלל. ולכולם.
הראשון להודות לכם הוא חיים אורון, כן כן- תודה אישית ממנו, רק הקליקו:ttp://actionaday.co.il/jumas/
גם גילי רעי, סמנכ"ל 'האגודה לזכויות האזרח' מבקשת להודות לכם בשמה ובשם כל הצוות:
"פועלים ופועלות אחת ליום – זה התחיל כניסוי וממש לא היינו בטוחות שהוא יצליח, לא ידענו כמה א/נשים יצטרפו למאבק, כמה יתמידו ויפעלו אחת ליום, כמה זמן נוכל להחזיק את הקמפיין, והכי הכי לא ידענו עד כמה באמת נצליח להשפיע. כי כשהתחלנו בסך הכל רצינו הזדמנות ובמה לספר בהם את הסיפור – והנה שלושה חודשים אחרי – עשרות פעולות, מאות משתתפים ואלפי א/נשים שנחשפו לסיפור – לא רק שהפכנו כולנו מומחים לנושא הזכות למים, תכנון ובנייה בשטח C, המנהל האזרחי, מקורות ועוד – אפילו הצלחנו! ומים זורמים בא-תוואנה הם כבר לא חלום כל כך רחוק. זה מופלא! זה אדיר! זה בזכות הנחישות שלכן, ההתמדה, המחויבות, והקשר האישי, הרגשי שנוצר בין קהילת פועלות אחת ביום וא-טאוונה. רציתי להודות לכם מקרב הלב, על זה שהצטרפתן אלינו, ששמתן בצד את הציניות והסקפטיות, ופיניתן כמה דקות ביום – כל יום – בשביל משהו כל כך בסיסי – מים! הוכחתן לנו שאפשר, שאנחנו לא לבד, שאנחנו לא מוותרות בקלות, ושאנחנו, כולנו כאזרחים ואזרחיות יכולות להשפיע – לעשות את האקט הדמוקרטי הפשוט של לפנות למקבלי החלטות, לפקידים ולדרוש זכויות אדם. זהו רגע מיוחד, של הצלחה גדולה, של התרגשות – חשוב שנעריך אותו כי יש לנו עוד משימות רבות וטוב לדעת שישי כאלו חברות וחברים לדרך הארוכה הזו."
אחרונים חביבים ביקשו למסור את תודתם החמה, שני ואלון בשם כל עמותת 'במקום':
"כמי שמורגלים במאבקים יומיומיים להשגת זכויות בסיסיות עבור אוכלוסיות מוחלשות, במקרה זה – הפלסטינים, אין ספק שהחוויה של 'פעולה אחת ביום' הייתה מיוחדת גם עבורנו.
אין זה דבר מובן מאליו לזכות בתמיכה ציבורית במאבק, ובטח שאין זה מובן מאליו לזכות בתמיכה פעילה, שבאה כל כולה מתוך רצון לתקן את המצב.
ההתמדה והנחישות שלכם חיזקו אותנו כל פעם מחדש והשפעתן תמשיך ללוות אותנו גם בהמשך הדרך. תודה!"
אז תודה גדולה (ואחרונה) גם מצביקה, נסראת, יפית, נירית, טל, ענת, דליה, חגי, נועה ואהוד.
נתראה בסיבוב הבא, בקרוב מאוד…
[...] This post was mentioned on Twitter by Not the IDF, Action a Day. Action a Day said: פעולה אחרונה, תודה לכולכם, נתראה בעונה הבאה של 'פעולה אחת ביום'. http://actionaday.co.il/2010/07/29/thankyou/ [...]
והרבה תודות לכל הצוות המוביל, שהניע את המהלך היפה הזה. זוהי נקודת אור קטנה באפלה, השוררת במחוזותינו, אך לתושבי א-תוואנה, זהו זרקור ענק של אור.
בכל זאת, עם עקביות ועיקשות על מטרה צודקת, יש לאזרחים הפשוטים השפעה.
תבורכו.
תודה לכם על האפשרות להיות חלק מהקמפיין היצירתי והחשוב הזה.
תודה לכם על החוויה, כל כך מרגש לקרוא שזה גם נשא פרי. אהבתי את "להתראות בעונה הבאה" – זו תוכנית הריאליטי הכי שווה בעיר…
הי רונה
חסרת במפגש. היה נהדר לפגוש את הצוות של האגודה לזכויות האזרח ושל במקום. איזה כיף שיש חבר'ה צעירים כאלה.
בנוסף, רציתי לומר שיש עוד מקום שאפשר לבוא בו עם בקבוקי מים והוא הכפר הבדואי אל עראקיב שבתיו נהרסו על ידי המשטרה ביום ג', בעוד שהליך משפטי תלוי ועומד עדיין.
אם נגיב ונראה שאיכפת לנו – יש סיכוי שהזרוע הארוכה של השלטון תשוב כלעומת שבאה.
מוסיפה כאן את טכסט ההזמנה להזדהות, מחר יום שבת. הסעות מתחנת הרכבת ארלוזורוב (מסוף אל-על לשעבר) בשעה 9.00 בבוקר.יהיה חם מאוד.
הוועדה העממית אלעראקיב * פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי * תנועת התחברות-תראבוט * סולידריות שייח' ג'ראח * פורום הכרה
ביקור הזדהות ביום שבת, 31.7.10, 10:30
בעקבות מסע ההרס באל-עראקיב – בואו לתמוך ולהזדהות!
ביום שלישי האחרון, בשעות הבוקר המוקדמות מחקה משטרת ישראל את הכפר הבדואי הלא-מוכר אל-עראקיב. 45 בתים נמחקו ו300 איש ואישה נותרו חסרי קורת גג. תשתיות של מים וחשמל נהרסו, רכוש וסחורה בשווי של מאות אלפי שקלים הושמדו.
סרט מליל ההריסה
תמונות מהבוקר שאחרי ההריסה
ביום שבת הקרוב נבוא בהמונינו להביע סולידריות עם תושבי אל-עראקיב. שימו לב: אל-עראקיב חיה וקיימת, אך כרגע הכפר משקם את עצמו במאמצים לאחר ההרס. יש מחסור בתשתיות והחום גדול. הביאו איתכם לכן את כל המזון הדרוש לכם, מים בשפע – ומארזי מים להתחלק בהם עם תושבי המקום.
במהלך הביקור ייערכו עבודות שיקום בכפר וסיורים בהדרכת אנשי המקום. הביאו אתכם בגדים מתאימים לעבודה, כובעים (!), נעליים סגורות, מים בשפע וצידה.
תושבי אל-עראקיב אינם פולשים – הם הבעלים החוקיים של האדמה
לא ניתן להרס לעבור בשתיקה – חייבים לבוא ולתמוך בתושבים!
הסעות:
ירושלים: חניון גן הפעמון, 09:00; הרשמה: גיל 052-8936272
תל אביב: רכבת ארלוזורוב – חניון סיקסט, 9:00; הרשמה: מיכל 052-6886867; יעקב 050-5733276
המגיעים במכוניות – אנא הודיעו על כך והגיעו לנקודות המפגש; נזדקק למקומות נוספים!
מקום מפגש למכוניות פרטיות בנגב: צומת להבים כיוון דרום, 10:15
טלפונים לבירורים: חיה 052-4269011; מומתאז 050-7701119
רקע
תושבי הכפר אלעראקיב סולקו מבתיהם ומאדמתם בראשית שנות ה-50. בסוף שנות ה-90 חזרו חלק מן המשפחות להתגורר בכפרם. רוב המשפחות מתפרנסות מגידול צאן ומעבודה מחוץ ליישוב. ניסיונות לעבד את האדמה ולזרוע דגן נתקלו בהשמדת היבולים מצד הרשויות.
למרות שתביעות הבעלות על הקרקע טרם הוכרעו, במסגרת המאמץ לייהוד האזור ולפינוי הבדואים להחכיר חלק ניכר מאדמות הכפר לקק"ל כדי ליערו. בשנה האחרונה ביצעה הקק"ל עבודות חסרות תקדים בהיקפן באזור ונטעה עשרות אלפי עצי סרק.
ביום שלישי בבוקר פשטו על הכפר 1500 שוטרים ואנשי יס"מ רבים, מצוידים בנשק חם, רימוני הלם, וציוד לפיזור הפגנות, סילקו בכוח את התושבים מבתיהם ואפשרו למהרסים להרוס את הכפר עד היסוד. מטע זיתים בן מאות עצים נעקר גם הוא. הכפר זוכה לתמיכה גדולה של כל הקהילה הבדואית והערבית בישראל והזדהות ציבורית רחבה של כוחות הדמוקרטיה בישראל.
היום, יום שישי, ההפגנה השבועית בשייח ג'ראח (בשעה 16:00) תתקיים בסימן תמיכה בתושבי אל עראקיב.
במהלך ההפגנה נאסוף תרומות לסיוע לתושבי אל-עראקיב, הנחושים לשוב ולבנות את כפרם. ניתן להביא שמיכות, צעצועים, בגדים, אוהלים גדולים וכסף. דוכן מיוחד ידאג לאסוף את התרומות ולהעביר אותם לסיוע בשיקום אל-עראקיב.