מה שקרה בת'עלה


ehud ‏| 27 בפברואר, 2012
טוען כפתורי שיתוף

להיכן שלא נפנה את המבט, נמצא פגיעה מיותרת בזכויות אדם.

היכן שלא נלך, נמצא גם פעילות ופעילים שעושים את המקסימום – לשנות מדיניות, ולפחות לצמצם את הסבל המיותר.

שומרי-משפט – רבנים לזכויות אדם, מאגדים בתוכם עשרות פעילות ופעילים – שעושים מאמצים גדולים, בשילוב של פעילות שטח ושינוי מדיניות, לסייע לתושבי דרום-הר-חברון.

אחד מהמאמצים הללו הוביל להסכם בין עוה"ד של שומרי-משפט לבין פרקליטות המדינה, בעת עתירה לבג"צ – הסכם הנוגע לפינוי היישובים הלא-מוכרים בדרום-הר-חברון.

והנה הסיפור שהגיע משומרי-משפט, ואנו מפרסמים אותו לבקשתם – אחד הסיפורים הקשים שהם חוו:

"ביום רביעי, ה-16.2.2012 הרס המנהל האזרחי מבנים בת'עלה, בדרום הר חברון, בניגוד להסכם  עם פרקליטות המדינה שהושג  נהרסו: צריף למגורי משפחה בת שמונה נפשות, שני בורות מים,  ארבעה דירי צאן, שאחד מהם נהרס על חמש עשרה טלאים ושבח יונים שבו. בנוסף לפגיעה חמורה זו בזכויות אדם, לוו ההריסות גם בהתאכזרות קשה כלפי בעלי החיים בכפר – ללמדנו שאטימות לקבוצה אחת מחלחלת ומשליכה על כל תחומי ההתנהגות.

מעדויות שקיבלנו עולה כי הכוחות שביצעו את ההריסות לא אפשרו זמן סביר להוציא ולפנות את בע"ח שהיו במקום, עיזים כבשים ופרות. חיות רבות נפגעו במהלך ההריסות. כאשר פונו בפרעות או כאשר לא פונו ונפגעו מההרס עצמו. חלקן נראה רץ בבהלה ובחוסר אונים במהלך ההריסות. לפעיל השטח של רבנים למען זכויות האדם נמסר שחיילים בעטו ופגעו במספר חיות. בנוסף לפנייה של רבנים למען זכויות האדם בנידון, גם ארגון תנו לחיות לחיות הביע מחאה מול גורמי הממשל השונים

עוד יצויין כי הכוחות הרסו גם שני בורות מים ששמשו בין היתר את בע"ח. הבורות מולאו בעפר ובזבל וצואת הצאן. הכפר ת'עלה מרוחק מנותק ונמצא באיזור מדברי, הכפר אינו מחובר לרשת המים. בורות המים הם המקור הבלעדי להשקיית בע"ח."

סיפורים כאלה צריכים להישמע. כי זהו לא רק מקרה אחד – זו שגרה מיותרת, מדיניות של פגיעה מתמשכת בזכויות של הקהילות החלשות ביותר, גם ביחס לשטחים.

עוד קול ועוד קול – עוד ידע ומידע מהשטח – עוד מאמץ להגן על זכויות אדם.

על מחאה, הפרות סדר ומה שביניהן


noa ‏| 21 בספטמבר, 2011
טוען כפתורי שיתוף

"'מה שהכי גרוע, זה שבסוף החייל מגיע לזירה והמצב לא חמור כפי שהתכוננו לו', מספר ר', חייל ששירת בגזרה בקיץ בחטיבת המילואים אלכסנדרוני. 'באים, ממלאים את האפוד במטולים, ברימוני גז, ולבסוף – מגלים מציאות שכלל לא מצריכה את השימוש בהם. התסכול גדול, ומתחילים לירות סתם. השירות מאוד משעמם. שום עימות, שום מטען, שום ירי. ואז ביום שישי יש סוף סוף אקשן, אפשר לבוא ולפרוק את האגרסיות'.

'איזו זכות יש לנו לדכא הפגנה שעוד לא נזרקות בה אבנים? אנשים הולכים עם שלטים ודגלים וצועקים במגאפון בתוך הכפר שלהם, אפילו לא התקרבו לכביש. איזו זכות יש לך לעצור את הדבר הזה?', שואל ר'. 'אחד מהחבר'ה אפילו אמר לי: ‘תשמע, אם לא היינו שם לא היה קורה כלום'. זו גם המסקנה החד-משמעית שלי'". ("בנבי סאלח מפזרים את ההפגנות עוד לפני שהתחילו", עמירה הס, הארץ, 16.9.11)

 בשנים האחרונות נערכות מדי שבוע הפגנות לא חמושות במקומות שונים בגדה. בין השאר, מוחים המפגינים על השתלטות של מתנחלים על אדמות, על בניית מכשול ההפרדה בעומק הגדה ועל הדרתם מאזור מחייתם.

צילום: אקטיבסטילס

כוחות הביטחון מתייחסים להפגנות אלו כאל "הפרות סדר". החיילים מאומנים לראות במפגינים כעבריינים שיש לסלק, ללא קשר אם הם אלימים או לא. זו הנורמה.

קחו למשל את הכפר א-נבי סאלח שבמחוז רמאללה, שהפך להיות אחד ממוקדי המחאה המרכזיים בגדה.

ארגון "בצלם" הוציא בשבוע שעבר דו"ח מיוחד שנקרא "הפגנת כוח: טיפול כוחות הביטחון בהפגנות השבועיות בכפר א-נבי סאלח". לפי הדו"ח, במהלך חודש מאי האחרון השתמשו כוחות הביטחון בגז מדמיע, ברימוני הלם ובתרסיס פלפל לפיזור ההפגנה, וגם הכו את המפגינים באלות, בבעיטות ובאגרופים. מהתיעוד של "בצלם" עולה כי חיילים ושוטרי מג"ב פיזרו את התהלוכה עוד בטרם יצאה לדרכה, בלי שהמפגינים נקטו באלימות כלשהי. כמו כן, הם אסרו עליהם להגיע למעיין, נשוא המחאה. הוצאת צווי שטח צבאי סגור והצבת המחסומים הגבילו את הגישה לכפר ומנעו מאנשים שאינם תושבי הכפר להשתתף בהפגנה. פיזור ההפגנה נעשה תוך שימוש מופרז באמצעים לפיזור הפגנות.

כוחות הביטחון לא עשו כל ניסיון לאזן בין זכותם של התושבים להפגין לבין חובת הרשויות לשמור על הסדר הציבורי והעדיפו, במקום זאת, לפגוע באופן קשה בזכויות התושבים.

שימוש באלימות בפיזור הפגנות בשטחים. לצערנו, גם זו נורמה.

אופן ההתמודדות של כוחות הביטחון עם ההפגנות בא-נבי סאלח הוא מקרה מבחן, שמעיד על גודל שינוי הדיסקט הנדרש ביחס להפגנות אזרחיות בשטחים, סביב המהלך באו"ם. הצהרתו של המפכ"ל דנינו מהשבוע שעבר, לפיה היחס להפגנות פלסטינים צריך להיות זהה ליחס למחאה בת"א, היא התבטאות מעודדת. יש לקוות שהיא תקבל גם ביטוי בשטח.

על כוחות הביטחון להפנים: יש לאפשר מחאה אזרחית לגיטימית. לא מפזרים הפגנות, אלא אם אין ברירה, וגם אז – תוך שימוש מידתי באמצעים שאינם מסכנים את הסובבים. עצם חימוש חיילים עם אמצעים מסוכנים כבר מגדיל מאוד את פוטנציאל ההתלקחות של ההפגנות. היערכות נכונה יכולה למנוע את ההתלקחות הבאה.

 

 

אנחנו מחפשות מתנדבות/ים, ספטמבר באוויר


ehud ‏| 14 בספטמבר, 2011
טוען כפתורי שיתוף

אנחנו מאד מקווים שלא יהיה צורך, אבל כמו שאמרו בניו-יורק: better safe then sorry…

ולכן אנחנו מחפשים מתנדבות/ים, טובות/ים בכתיבה, שיעזרו בתפעול בלוג 'פעולה אחת ביום'. מעוניינות/ים – נא לשלוח מייל ל action@acri.org.il

שנהיה מוכנים לסוף ספטמבר. שאלתם מה קורה בספטמבר? ניסינו כאן לתת את התשובות המרכזיות.

האם יש לפלסטינים את הזכות להפגין? האם הם צריכים אישור? מה ישראל יכולה ואמורה לעשות? מה אם הפגנה מתקרבת להתנחלות או לקו הירוק? ומהם הקווים האדומים שלנו?

נשמח לשמוע עוד שאלות כאן בתגובות, או בפייסבוק של האגודה לזכויות האזרח!

הרשות הפלסטינית החליטה לבקש הכרה באו"ם; קהילות, ארגונים ופעילים פלסטיניים מתכוננים למחאה המונית. מה באמת יקרה? מה טוב ומה לא? לא ידוע. חוסר הוודאות הוא גדול, ולא ניתן לדעת מה יתפתח. אף אחד לא יודע.

החלטנו, שאי אפשר לחכות ולראות. ולכן אנחנו נערכים. גם בצה"ל נערכים. לשמחתנו, יש גם קבוצות של פעילים שנערכות, ואנחנו שמחים לספר לכם על זה:

לוחמים לשלום יחד עם דהרמה אקטיבסטית, יזמו שרשרת אירועים למען צמצום האלימות ואפשור חופש הביטוי והמחאה בשטחים:

פייסבוק להפגנה מחר:  https://www.facebook.com/event.php?eid=213588028700430

אסף ניסח זאת מצויין, בבלוג הדהרמה אקטיביזם:

"…זה הזמן לקרוא לציבור בארץ לא להיסחף ברגשות של פחד ואיבה  - כשם שאנחנו הפגנו הקיץ בערי ישראל למען צדק ושוויון אנו תומכים בזכותם של הפלסטינים להפגין למען עצמאותם.

זהו הזמן להפסיק את השיח לפיו האלימות תלויה רק בפלסטינים ולדרוש התנהלות שקולה וחכמה של ראש הממשלה, של הצבא ושל המשטרה. אסור לדכא בכוח מאבק לא-אלים.
שפיכות דמים תהיה אסון לישראל ולפלסטינים. תגובה לא-אלימה כלפי הפלסטינים תעורר השראה והערכה…."

אנחנו באגודה לזכויות האזרח, פועלים כעת בעיקר כדי לפתח שיח ציבורי על הזכות למחאה בשטחים. אבל נשמח לעזרתכםבהפצת השאלות ותשובות, ובעזרה בכתיבה action@acri.org.il

.


כל הזכויות שמורות ל"פעולה אחת ביום" | יצירת קשר | חזרה לדף הבית עיצוב וקונספט: | תכנות והקמה: מורן הר-טוב