סחטיין לכם, על שהבאתם 2 חברי כנסת – נחמן ועמיר- בימים האחרונים, להציק לרות בר, היא עוזרת שר הביטחון. סחטיין לכם, שלא וויתרתם גם לעמית שלאחר כתבתו, הגיע לסיור עם מבט אחר בבקעת הירדן.
הקלות לאוכלוסייה הפלסטינית לרגל חודש הרמדאן – ההקלות יינתנו באישור שר הביטחון ועל פי המלצת הרמטכ"ל, כחלק מהמדיניות לשיפור מהמדיניות לשיפור מרקם החיים של האוכלוסייה הפלסטינית באזור יהודה ושומרון…כמו כן ובמסגרת ההקלות יאושר מעבר משאיות סחורה בין יהודה ושומרון לבקעה.
שפשפתם את העיניים? הקלות בתנועה לבקעת-הירדן? או שבעצם לא?
עושים פרצוף להודעת הדו"צ
אז ביררנו אתמול, וגילינו שגם עד היום יש מעבר סחורות בין הבקעה ליתר הגדה. אתם מבינים? גם מוצאים לנכון להגביל את התנועה והמסחר (ולפגוע בפרנסה) בתוך השטחים עצמם, וגם מודיעים על 'הקלות', שלא כוללות בני אדם, אלא רק סחורות – וגם לא בטוח מה בכלל ההקלה…
אולי אתם הבנתם, אבל אנחנו לא כל-כך… אז היום אנחנו בודקים עם דובר-צה"ל, אם הם עצמם בדקו מה הם מפרסמים, והאם חס-וחלילה רחמנא לצלן, הם מטעים את הציבור?
ודבר נוסף ולא פחות חשוב: נשאל היום, מדוע לא יהיו הקלות, לרמדאן ולאחריו, למעבר בני-אדם בין הבקעה לשאר הגדה!
ברצוני לברר מהו טיב ההקלות שצה"ל מתכוון לנקוט בבקעת הירדן. בהודעה נאמר כי "יאושר מעבר משאיות סחורה בין יהודה ושומרון לבקעה". למיטב ידיעתי, גם כיום עוברות סחורות בין הבקעה ליהודה ושומרון. לאור זאת, אני מתעניינת לדעת אלו הקלות יהיו בכלל?
שאלה נוספת שמטרידה אותי, היא מדוע לא יינתנו הקלות גם לבני-אדם – לפלסטינים החיים בבקעת הירדן? יש באפשרותכם, כמי שאמונים על דימויו של צה"ל, להשפיע ולקדם הקלות משמעותיות על בני-אדם. אני מבטיחה שאהיה חלק מהמאמץ לפרסם זאת אח"כ, ולהראות שאפשר. שנושא זכויות-היסוד, או "מרקם החיים" כמו שקראתם לזה, נמצא בראש סדר העדיפויות. להראות שתדמית ודימוי חיובי הם לא רק כסות, אלא המהות של הצבא.
כיום, ישנן מגבלות מחמירות על מעבר רכבים בין אזור השומרון לבקעת הירדן, ובדיקות ארוכות ועיכובים ממושכים של בני-האדם במחסומים אלו. הקלות על המסחר – שכאמור אשמח לדעת מהן בדיוק – לא עוזרות לתלמידים, לקרובי משפחה, ולמפרנסים להגיע בכבוד ליעדם.
אודה לכם על הבהרת כוונתכם בהודעה, ומה היא בדיוק "ההקלה". ואודה לכם אם תבררו בדיוק – מדוע צה"ל לא ייקל בתקופת הרמדאן גם על בני-האדם, הרוצים לעבור בין חלקי השטח, שכולות תחת השלטון הצבאי שלנו?
ודבר אחרון – אותי אישית מטרידה המחשבה על 'הקלות' לרגל הרמדאן. המשמעות היא שהקשיים והפגיעה ב"מרקם החיים" כפי שקראתם לזה בהודעה, הן בעצם מיותרות. אם אפשר לבטל אותם לחודש הצום, מדוע לא להקל גם ביתר השנה? מה זה אומר עלינו, מה זה אומר על הקלות שבה אנו הופכים את החיים של הפלסטינים לקשים הרבה יותר? אתם, כאנשי המקצוע בתחום, יודעים שפרסום חיובי באמת, גם לרגל הרמדאן – יהיה בקידום זכויות-היסוד למשך כל השנה, ולא רק לחודש הצום.
הארגון שהוא עומד בראשו יצטרך לתת חוות דעת מקצועית בנוגע להגדלה המתוכננת במכסות המים. אנחנו רוצים שהוא יהיה מודע להשלכות של המהלך הזה, שלא יוכל להתעלם מהתמונה המלאה בבקעה, זו שגם עשרות אלפי פלסטינים נמצאים בה.
למשל, ג'אסר עטיאת. הוא חקלאי, ויש לו 700 דונם בעוג'ה, והוא לא יכול לעבד אותם. הנביעה של עוג'ה יבשה, והוא לא מקבל אישור לחפור באר חדשה באדמה שלו. החלקה שלו, שהיתה משגשגת עד לפני חמש שנים, מתייבשת לו מול העיניים.
את ג'אסר, וחקלאים אחרים מעוג'ה תוכלו לראות כאן: (ותודה לתמר ותמרי על הצילום והעריכה)
אז בינתיים קונים מים, וזה יקר, והופך את החקלאות לבלתי כדאית. עוג'ה, אל-ג'יפתליק וקהילות אחרות בבקעה עומדות מול שוקת שבורה – ליתר דיוק: מיובשת – ומחפשות דרכים לשרוד כשמקור פרנסתן ההיסטורי הולך ונעלם.
שאיבת מים בשטח הכבוש לצרכי כלכלתה של ישראל אסורה על פי המשפט הבינלאומי.
הפגיעה בזכות יסוד למים ולפרנסה היא לא אנושית ולא מוסרית.
ואנחנו בהחלט רוצים לשמוע מה יש למנכ"ל רשות המים להגיד על כל זה, רגע לפני שהוא חותם על ההמלצה.
אם עדיין לא שלחתם – זה הזמן! להעתיק, לשנות את הנוסח אם צריך, ולשלוח.
שלחתם? שתפו בפייסבוק, שעוד אנשים ידעו ויוכלו להצטרף אלינו.
אני פונה אליך בעקבות הידיעה שהתפרסמה בעיתונות, כי על שולחנה של שרת החקלאות מחכה ההחלטה, האם לאשר את תכנית ההסתדרות הציונית, להקצאת מים נוספת לחקלאי בקעת הירדן הישראלים.
לאור המידע הרב שיש ברשותי, אודות מצב חלוקת המים בבקעת הירדן, ולאור התייבשות מספר מקורות מים משמעותיים לאוכלוסייה הפלסטינית בה – כגון עין אל-עוג'ה, ולאור העובדה כי כבר כיום כ-95% מהמים שמקורות שואבת בבקעה זורמים אל החקלאים הישראליים בה, הנני מבקשת את תשובתך המקצועית לשאלות הבאות:
1) מהי חוות הדעת המקצועית של רשות המים על הקצאת מים נוספת בבקעת הירדן?
2) מאלו מקורות אמורה לבוא הקצאה נוספת זו? האם יש מקורות מים מספקים לתוספת הקצאה, או שהללו יבואו על חשבון מאגרים אחרים, ואילו מאגרים?
כיצד הקצאת מים לחקלאים ישראלים נוספת מסתדרת עם מצוקת המים של החקלאים הפלסטינים?
אני יודעת, כי ישנם הסכמי מים בין ישראל לפלסטינים, וכי ישראל טוענת כי אנו עומדים בהסכמים. אך במציאות שבה מעיינות קיימים מתייבשים, החקלאים הפלסטינים בבקעה נשארים ללא מים, וללא פרנסה. מדובר בסוגייה הומניטארית ואנושית, ולא רק משפטית או פוליטית. כאשר ידוע כי ישנם מים בשפע בבקעת הירדן, ובעוד חקלאים ישראלים מקבלים מלוא צרכי המים שלהם ואף מעבר לכך, אני מרגישה חובה לפעול כדי שגם לפלסטינים בבקעה תהיה כמות מים מכבדת. לפחות 100 ליטרים ביום לשימוש עצמי, ומים לחקלאות. חובתנו כישראלים לראות את התמונה המלאה של חלוקת המים בבקעה.
היום אנחנו מבקשים מכן לנסח באופן אישי, פניות מרגשות לנתניהו, כדי להעביר מים לחקלאים הפלסטיניים שיובשו, ולעצור את ההקצאה הנוספת לחקלאים הישראלים, שכבר יש להם המון.
ראש הממשלה נמצא בראש הפירמידה. לא רק זאת, אלא שהוא מהפוליטיקאים המנוסים ועשירי הניסיון בישראל. ולא רק זאת, אלא שהוא נחשב לאחד ממומחי ההסברה הטובים בתולדות ישראל.
כל הסיבות הללו מראות עד כמה הוא אגוז קשה לפיצוח, ואתגר גדול.
זה האתגר שלנו – כדי למנוע מחנק סופי של חקלאי הבקעה הפלסטינים, עלינו לשנות את ההחלטה על הקצאת הקרקע והמים נוספים לחקלאים ישראלים בלבד. צריך לרגש את בנימין, צריך לגרום לו לשקול מחדש.
לרגש פוליטיקאים? האם זה אפשרי? איך ניתן לנסח פנייה, שתהיה שונה, שתזיז משהו, שהגוף יזוע באי-נחת, שהעיניים לא ירפרפו במהרה, שגם אם לא תהיה הסכמה – שתהיה הקשבה.
נודה לכם על דקה של מחשבה, שבסופה תנסחו את הפנייה האישית שלכם! אתם יכולים להעלות אותה כאן בתגובות, או בפייסבוק שלנו.
החל ממחר נתחיל בפנייה אל בנימין, וכל אחת/ד תוכל לבחור את הנוסח המתאים לה/ו מבין הנוסחים שתציעו היום.
הנה הנוסח הראשוני שיצרנו אתמול – ומחכים לכן שתציעו משהו טוב יותר:
לכבוד:
מר בנימין נתניהו
ראש הממשלה
שלום רב,
לאחרונה פורסם כי החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית מקדמת תכנית להגדלת הקצאת הקרקעות למתנחלי הבקעה. על פי הפרסומים מדובר בהגדלה של 130% בשטחי העיבוד, וכן בתוספת מי השקיה.
בתור אזרחית ישראלית אני מוטרדת מאוד מההחלטה הזו, הבאה על רקע ייבוש החקלאות הפלסטינית בבקעה בשנים האחרונות. קשה שלא למתוח קו ישיר בין מדיניות הקצאת המים והקרקעות בבקעה לבין ייבוש זה.
אני בטוחה שדמותה המוסרית של מדינת ישראל חשובה לך. אני בטוחה גם, שאינך מאמין ביצירת מציאות שבה ציבור אחד חי על חשבון ציבור אחר. לצערנו, מציאות הקצאת הקרקעות והמים בבקעת הירדן היא כזו, שהישראלים החיים בבקעה נהנים ממשאבי מים רבים, על אף שהאזור מעולם לא סופח לישראל, ואילו החקלאים הפלסטינים סובלים מייבוש מקורות המים שלהם.
ישראל מונעת מהפלסטינים גישה ל-77% משטח הבקעה באמצעות הקצאת אדמות נרחבות להתנחלויות ולשטחי אש, ובאמצעות הכרזה על שמורות טבע. סגירת השטחים מונעת מהקהילות הפלסטיניות לפתח את ענף החקלאות, ממנו מתפרנסים מרבית תושבי האזור.
כידוע לך, ניצול משאבי הקרקע של השטח הכבוש לטובת צרכי האוכלוסייה האזרחית של המדינה הכובשת אסור על פי המשפט הבינלאומי והישראלי. ראש הממשלה, אני יודעת שאתה בעד המשך נוכחות ישראלית כלשהי בבקעת הירדן. אודה ולא אכחד – דעתי שונה. אך בין אם נמשיך להיות נוכחים בבקעת הירדן, ובין אם בהסכם עתידי כלשהו כבר לא נשלוט בה צבאית – כיום אנחנו שולטים שם בשלטון צבאי, ובחסותו אנחנו לא מאפשרים קיום בכבוד לפלסטינים בבקעה. נכון להיום – זאת אחריותנו, וזאת דמותנו. וכל עוד אנחנו בעלי האחריות – משמע שיש לדאוג לזכויות היסוד, ומים וקרקע בראשן.
אדוני ראש הממשלה, המהלך להגדלת הקרקעות להתנחלויות הבקעה הוא מחטף חסר אחריות. בסמכותך למנוע את קידום התכנית – עשה זאת כבר היום!
