זה הציטוט שהופיע בדה-מרקר בשבוע שעבר. במדור נדל"ן. נשמע ענייני, סיפור של משק החקלאות. תוספת מי השקיה לחקלאות משגשגת. זה הכל? ממש לא!
זהו גזל נוסף של מי בקעת הירדן, תוך דאגה בלעדית לחקלאים הישראלים, וייבוש החקלאים הפלסטינים.
להציג גנבים כגיבורים – זה בהחלט התאים למערב הפרוע. ומה במזרח הפרוע?
היום דורשים משרת החקלאות הבהרות על החשש מגניבת מים נוספת בבקעת הירדן!
מים הם חיים. מים הם משאב שחייבים לנהל בחכמה, ובהגינות. בעבר, כמעט פרצו מלחמות בגלל מים. ומצד שני – מים הם גם מפתח לשלום ולשגשוג הדדי. מים הם גם דרך לנשל אנשים מפרנסתם, הם גם דרך לשעבד אנשים לעבודה זולה. וכשאנחנו שולטים במים – קל מאד לעשות זאת, בלי לשים לב.
זה מה שקורה בבקעה, ואנחנו רוצים לוודא עם שרת החקלאות מה עמדתה, ושהיא לא חלק מזה. ואם היא חלק מזה – אז שתדע טוב מאד מה עמדתנו.
כבר היום, ישראל שואבת מים ב 28 קידוחים שונים, שמקורות מפעילה. מדובר ב 69% מהמים שישראל שואבת בכלל הגדה המערבית. ישראל מקצה להתנחלויות בבקעת הירדן 44.8 מיליון מ"ק מים, 97.5% מהם לחקלאות. השאר לשימוש ביתי, וזה המון – ממוצע של 487 ליטר ליום לאדם לשימוש ביתי, יותר מפי-2 מהשימוש הממוצע בתוך ישראל.
הפלסטינים הפיקו ב שנת 2008 בבקעה 30.7 מיליון מ"ק, 44% פחות ממה שהפיקו לפני החתימה על הסכמי אוסלו. הפלסטינים מפעילים כיום 89 בארות בבקעת הירדן, לעומת 209 שהופעלו לפני 1967, בתקופה הירדנית. הפלסטינים מקצים מים לכ- 65,000-80,000 בני אדם בחלוקות שונות – ביריחו יש מעיינות מקומיים המספקים ממוצע יפה של 227 ליטר ליום לאדם, ואילו בכפרים המרוחקים – יש מחסור חמור, שמגיע עד ל 30 ליטר ליום לאדם ביישובים מסוימים.
חלק ניכר מהבארות והמעיינות הפלסטינים התייבשו לאורך השנים בגלל השאיבה הישראלית, הצרכים של האוכלוסייה הגדלה, ושנות הבצורת. כך קרה לברדלא וכרדלא בצפון הבקעה כבר בשנות ה-70, ואז ישראל הגיעה עם הכפרים להסכם אספקת מים, שמגיע כיום ל 6 מיליון מ"ק בשנה. לעומת זאת, בעין אל-עוג'ה – שהיה המעיין השופע ביותר בבקעת הירדן מזה אלפי שנים – אין מים. זהו, התייבש. ולחקלאים בעוג'ה אין פרנסה.
כשאין מים, מאות משפחות איבדו את פרנסתן. ומי שלא מצליח ללכת ללמוד באוניברסיטה – חייב ללכת לעבוד בהתנחלויות בחקלאות, ב50 ₪ ליום.
ואם אתם רוצים לדעת מה תגובת המנהל האזרחי בנושא? ובכן הוא מציע לפלסטינים מים "מושבים", מים מטוהרים… מהביוב של ההתנחלויות. הפלסטינים כמובן מסרבים, הם דורשים את המים השפירים שלהם, מי המעיין, מי הבאר. מים מושבים? כשיוקמו מכוני טיהור פלסטיניים, אז הם יהיו מוכנים.
מעגל הכישוף, שבו ישראל שואבת מים ב-5 קידוחים שונים מעל מעיין עוג'ה, והמעיין מתייבש, והחקלאים שולחים את הילדים להשתעבד בהתנחלויות – שמקבלות מים כרגיל, ואפילו יותר מהרגיל כי החקלאות שלהם ממש משגשגת ומסובסדת – ומשרד החקלאות רק מקצה לישראלים יותר מים… וחוזר חלילה.
אז היום כותבים לשרת החקלאות, שתפעל להעברת מים לחקלאים בבקעת הירדן- לחקלאים הפלסטיניים, אלה ששדותיהם נהיו חומים, ואפשר מחר לדאוג לפרנסתם ע"י אספקת מים שפירים.
אנו מקווים, שיחד עם פרישתה למפלגת ה'עצמאות', לשרה תהיה מחשבה עצמאית ומוסרית. רק השבוע, היא הראתה עמוד שדרה מוסרי ביחסה לכלבים. נקווה שזה יהיה לזכותה גם לגבי בני אדם.
הנה המכתב לשרת החקלאות. בבקשה תהפכו אותו לאישי, תוסיפו את התרשמותכם האישית מהנושא, תרגשו אותה!
אל תשכחו לשנות את המכתב ללשון אשה, אם צריך :- )
אפשר לשלוח בפקס מס': 03-9485843
עם תכנת הפקס המלהיבה: http://www.freefax.co.il/upload.php
או בדוא"ל: avitalg@moag.gov.il
לכבוד שרת החקלאות, ח"כ אורית נוקד
הנדון: מים גנובים לא ימתקו
שלום רב,
קראתי לאחרונה בעיתונות, כי משרד החקלאות יקצה עוד אדמות ועוד מים לחקלאי הבקעה.
אני קורא לך לפעול בדחיפות לאספקת עוד מים לחקלאים הפלסטינים בבקעה, ולבחינה מחודשת של מדיניות המים בבקעה.
אני מאמין שיש לנו אחריות, ואנחנו צריכים לעמוד בה – ייבוש החקלאות הפלסטינית הוא מעילה באחריות שלנו. כיום בבקעת הירדן מקורות שואבת 32 מיליון מ"ק, ויחד עם מים ממאגרים עיליים, היא מקצה 44.8 מ"ק לחקלאים הישראלים. כתוצאה מכך ומסיבות נוספות – מקורות המים של הפלסטינים הולכים ומתייבשים והחקלאות שלהם נעלמת. אכן, ייתכן שגם לבצורת יש חלק בהתייבשות, אבל בשורה התחתונה החקלאים בהתנחלויות מקבלים כמויות מים שאף חקלאי בתוך מדינת ישראל לא זוכה לראות – והחקלאים הפלסטינים מאבדים את פרנסתם.
הוספת הקצאות מים לישראלים בלבד בבקעת הירדן, תביא לייבוש נוסף של החקלאים הפלסטינים. במקום שהללו יתפרנסו בכבוד, הם כבר היום נאלצים לשלוח את עצמם וילדיהם לעבוד ב 50 ₪ ליום בגדיד תמרים בהתנחלויות. כן, זה השכר שמשולם שם לפלסטינים. לא פלא שיש שם רק מאות בודדות של מהגרי עבודה מחו"ל.
אני קורא לך להידרש לסוגיה, ולפעול באופן מוסרי והוגן. נכון, הבקעה נמצאת בלב הסכסוך הישראלי-פלסטיני. נכון, היא נמצאת תחת שלטון צבאי ישראלי. ולכן אנחנו חייבים שלא להמשיך בגזל, אלא לכל הפחות להידרש לאחריותנו למנהל החיים התקין של החקלאים הפלסטינים. ומים הוא הדבר הבסיסי ביותר לכך.
שרת החקלאות, אני יודע שהלחצים אינם פשוטים. אני מקווה שיהיה לך העוז לפעול להקצאת מים שפירים – אותם מים שהיו לפלסטינים בעבר – גם לחקלאים פלסטינים, לפני שאנשים נוספים יאבדו את פרנסתם.
בברכה,
שם:
כתובת לתשובה:
טלפון לתשובה:
בהצלחה לכולנו!
