אבל המחאה הזו מורכבת מהרבה מעשים קטנים של אנשים. אנשים שלוקחים את עצמם, את הילדים, ואולי גם את הסבתא, ויוצאים להפגנה. או המשפחה שיצאה כולה עם סירים למרפסת בקומה חמישית ברח' קינג ג'ורג' בירושלים והביעה תמיכה רעשנית במצעד העגלות לפני שבוע. או אנשים שמרחיבים את גבולות השיח ודורשים צדק חברתי גם במחוזות נוספים, כמו חינוך מיוחד. או אנשים שטורחים ומכינים שלט עם האמירה המדויקת שלהם.
וגם אנחנו ממשיכים לעשות מעשים למען צדק חברתי – כפי שאנחנו רואים אותו: לכולם, בכל מקום.
שבוע אחרון למאמץ הנוכחי שלנו בבקעת הירדן. המלאכה – מלאכת ההגנה על זכויות האדם – רבה, ורחוקה עוד מלהסתיים. את תוצאות המאמץ שלנו נראה (אולי) רק בעוד זמן רב. אבל אנחנו לא מתייאשים, והעבודה הזו לא מעייפת אותנו, כי היא נעשית מתוך אמונה שלמה שזה הדבר הנכון לעשותו.
רגע לפני הסיכומים, בואו נעשה עוד מאמץ מרוכז כדי להעלות את הנושאים שלנו על שולחנם של אי אילו אנשים – אנשים שבידם הכוח לשנות מדיניות.
אז השבוע – פינאלה של פניות לכל מי שצריך! נחזור אל כמה דמויות מרכזיות שכיכבו פה בחודשיים וחצי האחרונים, ונזכיר להן שיש כמה עניינים לא פתורים בבקעת הירדן. שיש שם עשרות אלפי אנשים שסובלים ממדיניות לא הגיונית ולא מוסרית, שגם לא ממש מסתדרת עם המשפט הבינלאומי.
אני פונה אליך כמי שאחראי על גזרת בקעת הירדן, וביכולתו להקל על חייהם של עשרות אלפי אנשים. מגבלות התנועה בבקעה מסרבלות את חייהם של הפלסטינים, וגורמות לפגיעה בזכותם לבריאות, לפרנסה ולחינוך. באפשרותך להקל על חייהם של תושבי האזור על-ידי הסרת מגבלות התנועה הקשות המוטלות על הנכנסים אל הבקעה והיוצאים ממנה, על ידי שינוי האופן בו מתבצע הבידוק במחסומים תיאסיר וחמרה ועל ידי הסרת חסימות הפוגעות בתושבים. יש לך את היכולת להמליץ על הסרת המגבלות, וכמי שאמון לא רק על הביטחון אלא גם על מינהל תקין של תושבי האזור, אני סבורה כי מחובתך לעשות כן.
כפי שבוודאי ידוע לך, כיום רכב פלסטיני שאינו רשום על שם תושב בקעת הירדן – שחייב גם לנהוג בעצמו ברכב – לא יכול לעבור במחסומי הבקעה, אלא חייב לנסוע דרך יריחו.
אתה מן הסתם גם מכיר את הסדרי הבידוק במחסומי תיאסיר וחמרה, ויודע כי זמן המעבר בהם בשעות העומס הוא ארוך ביותר. מלבד נהג הרכב, שאר העוברים במחסום, ובכללם ילדים, קשישים וחולים נדרשים לרדת מן הרכב, לצעוד עשרות מטרים ברגל ולעבור בדיקות דקדקניות, שעה שהרכבים נבדקים בנפרד.
ועוד עניין קטן, אך מטריד – בזמן האחרון רבים הדיווחים כי הצבא אינו מקפיד על שעות הפתיחה, המועטות גם ככה, של השער החקלאי גוכיה, המפריד בין אל חדידיה לנפת טובאס הסמוכה. הגבלת התנועה דרך השער לזמנים מסוימים גורמת לסרבול מיותר ולייקור מחירי המים והדלק באופן ניכר. אינני רואה סיבה מדוע לא ייפתח השער בכל ימות השבוע, אך כצעד ראשון על הצבא להקפיד על שעות הפתיחה בהסדר הנוכחי. בחום הקיץ בבקעה מדובר בדיני נפשות.
מח"ט הבקעה, ביכולתך לטפל בנושאים אלה עוד היום. השבת חופש התנועה הוא אינטרס משותף של כולם; של הצבא, שלנו כאזרחי מדינת ישראל, וכמובן של תושבי האזור. אני פונה אליך בבקשה לעשות כל שביכולתך על מנת למנוע פגיעה מיותרת באוכלוסיה אזרחית.
בכבוד רב ובברכה,
שם:
טלפון/כתובת למענה:
וגם, להזכירכם, מלשכת אלוף פיקוד מרכז טרם נתנו לנו תשובה.
לא שאנחנו רוצים לעצבן אתכם, אבל כבר די מזמן, ב-22/6, מסרו לנו ש"העניין בטיפול", ומאז אנחנו לא ממש מצליחים לקבל תשובה ברורה: איך בדיוק מטפלים ב"עניין"?
אז עכשיו מרימים טלפון ללשכת אלוף הפיקוד – טלפון 02-5305333 –ובלי להתבלבל מבררים:
שלחתי לאלוף פיקוד מרכז כבר כמה פניות בנוגע למגבלות התנועה בבקעה הירדן. לפני חודש וחצי מסרו מהלשכה שלכם שהעניין בטיפול. רציתי לשאול איפה זה עומד?
סחטיין לכם, על שהבאתם 2 חברי כנסת – נחמן ועמיר- בימים האחרונים, להציק לרות בר, היא עוזרת שר הביטחון. סחטיין לכם, שלא וויתרתם גם לעמית שלאחר כתבתו, הגיע לסיור עם מבט אחר בבקעת הירדן.
הקלות לאוכלוסייה הפלסטינית לרגל חודש הרמדאן – ההקלות יינתנו באישור שר הביטחון ועל פי המלצת הרמטכ"ל, כחלק מהמדיניות לשיפור מהמדיניות לשיפור מרקם החיים של האוכלוסייה הפלסטינית באזור יהודה ושומרון…כמו כן ובמסגרת ההקלות יאושר מעבר משאיות סחורה בין יהודה ושומרון לבקעה.
שפשפתם את העיניים? הקלות בתנועה לבקעת-הירדן? או שבעצם לא?
עושים פרצוף להודעת הדו"צ
אז ביררנו אתמול, וגילינו שגם עד היום יש מעבר סחורות בין הבקעה ליתר הגדה. אתם מבינים? גם מוצאים לנכון להגביל את התנועה והמסחר (ולפגוע בפרנסה) בתוך השטחים עצמם, וגם מודיעים על 'הקלות', שלא כוללות בני אדם, אלא רק סחורות – וגם לא בטוח מה בכלל ההקלה…
אולי אתם הבנתם, אבל אנחנו לא כל-כך… אז היום אנחנו בודקים עם דובר-צה"ל, אם הם עצמם בדקו מה הם מפרסמים, והאם חס-וחלילה רחמנא לצלן, הם מטעים את הציבור?
ודבר נוסף ולא פחות חשוב: נשאל היום, מדוע לא יהיו הקלות, לרמדאן ולאחריו, למעבר בני-אדם בין הבקעה לשאר הגדה!
ברצוני לברר מהו טיב ההקלות שצה"ל מתכוון לנקוט בבקעת הירדן. בהודעה נאמר כי "יאושר מעבר משאיות סחורה בין יהודה ושומרון לבקעה". למיטב ידיעתי, גם כיום עוברות סחורות בין הבקעה ליהודה ושומרון. לאור זאת, אני מתעניינת לדעת אלו הקלות יהיו בכלל?
שאלה נוספת שמטרידה אותי, היא מדוע לא יינתנו הקלות גם לבני-אדם – לפלסטינים החיים בבקעת הירדן? יש באפשרותכם, כמי שאמונים על דימויו של צה"ל, להשפיע ולקדם הקלות משמעותיות על בני-אדם. אני מבטיחה שאהיה חלק מהמאמץ לפרסם זאת אח"כ, ולהראות שאפשר. שנושא זכויות-היסוד, או "מרקם החיים" כמו שקראתם לזה, נמצא בראש סדר העדיפויות. להראות שתדמית ודימוי חיובי הם לא רק כסות, אלא המהות של הצבא.
כיום, ישנן מגבלות מחמירות על מעבר רכבים בין אזור השומרון לבקעת הירדן, ובדיקות ארוכות ועיכובים ממושכים של בני-האדם במחסומים אלו. הקלות על המסחר – שכאמור אשמח לדעת מהן בדיוק – לא עוזרות לתלמידים, לקרובי משפחה, ולמפרנסים להגיע בכבוד ליעדם.
אודה לכם על הבהרת כוונתכם בהודעה, ומה היא בדיוק "ההקלה". ואודה לכם אם תבררו בדיוק – מדוע צה"ל לא ייקל בתקופת הרמדאן גם על בני-האדם, הרוצים לעבור בין חלקי השטח, שכולות תחת השלטון הצבאי שלנו?
ודבר אחרון – אותי אישית מטרידה המחשבה על 'הקלות' לרגל הרמדאן. המשמעות היא שהקשיים והפגיעה ב"מרקם החיים" כפי שקראתם לזה בהודעה, הן בעצם מיותרות. אם אפשר לבטל אותם לחודש הצום, מדוע לא להקל גם ביתר השנה? מה זה אומר עלינו, מה זה אומר על הקלות שבה אנו הופכים את החיים של הפלסטינים לקשים הרבה יותר? אתם, כאנשי המקצוע בתחום, יודעים שפרסום חיובי באמת, גם לרגל הרמדאן – יהיה בקידום זכויות-היסוד למשך כל השנה, ולא רק לחודש הצום.
החדשות הטובות מאתמול הן שעמיר פרץ הגיש שאילתא דחופה למשרד הביטחון בנוגע למגבלות התנועה, מה שאומר שעל פי חוק עד יום רביעי הבא התשובה אמורה להיות בידנו. החדשות הפחות טובות הן שהשאילתא שהגישה זהבה גלאון באותו עניין ב- 22.7 עדיין לא קיבלה מענה ממשרד הביטחון.
היום פועלים כדי לקבל את התשובה שמגיעה לנו על פי חוק.
לעיתים קרובות קורה שאנחנו מרגישים שנבחרי הציבור לא עושים את המוטל עליהם. הם מבטיחים דברים ולא מקיימים, "מורחים" את קהל בוחריהם, "משמנים" זה את זה ואת בעלי הממון, משנים את דעותיהם על ימין ועל שמאל על פי שיקולי מעמד וכח, מחפשים מומנטום, משקרים לנו במצח נחושה.
בנוגע לרוב הדברים האלה אין לנו הרבה מה לעשות. אנחנו יכולים להוציא את דיבתם רעה ולהתאמץ שתרד קרנם בבחירות הבאות. פעם האמנו שתקשורת יכולה לגרום לנבחרי הציבור להשתדל קצת יותר, ואילו היום כבר לא בטוח ש"תקשורת רעה" היא קללה עבורם.
לפני כחודשיים פנינו לחברת הכנסת זהבה גלאון וביקשנו ממנה להגיש שאילתא לשר הביטחון. זהבה מיהרה להתגייס למאבק שלנו והגישה את השאילתא המדוברת. חוקי הכנסת קובעים כי מיום הגשת השאילתא יש לשר 21 ימים להשיב עליה, אלא אם ביקש הארכה ואז תינתן לו הארכת זמן של 14 יום.
אהוד, מגיעה לנו תשובה!
הפעם לא בחרנו לפנות לברק בבקשה מנומסת, לא הלכנו על השיטה של להציף אותו בפניות ולקוות שהוא ירגיש מחויב לענות לציבור, לא חיכינו שאהוד ישים לב אלינו, לא בנינו על המצפון שלו. הפעם בחרנו בנתיב המחייב, גייסנו לטובתנו את השיטה הדמוקרטית במלוא עוצמתה, את החוקים שהכנסת קבעה כדי לרסן את הממשלה.
לאהוד ברק יש עוזרת בשם רות בר. בתור התחלה נפנה אליה ונזכיר לה שאנחנו עוד מחכים, בנחמדות ובנועם הליכות. אבל נצטרך גם להזכיר לה, ושתמסור גם לאהוד, שחוק הוא חוק ושאין לנו הרבה סבלנות מול מפירי חוקים. מילא לנו, אבל לפלסטינים כבר באמת אין עוד סבלנות להפרת זכויות האדם המתמשכת הזו.
נגלה לכם סוד קטן: משרד הביטחון עשה לו הרגל להתעכב במענה לבקשות מידע ולשאילתות, יש שיגידו שמתוך אג'נדה. הנה כתבה בעניין מפברואר השנה, והפעם היא מגיעה דווקא מימין:
שאילתא, כשמה כן היא, בירור. אין בה משום דרישה, התחייבות, בקשה לנקיטת עמדה, ולא לוחצים אף אחד לפינה. אנחנו בסך הכל מבקשים לדעת איפה דברים עומדים ומדוע. זכות בסיסית במדינה דמוקרטית, לא?
היום שולחים מכתב לרות בר, מתקשרים ללשכה לוודא שהגיע, ולא מפסיקים עד שלא נקבל התייחסות!
מלאו את הפרטים, שנו את המכתב ללשון נקבה במידת הצורך, ושגרו!
שמי ____________ ואני אזרח מודאג. ברצוני לברר מדוע משרד הביטחון טרם ענה על שאילתא ישירה מספר 1236 שהגישה חברת הכנסת זהבה גלאון, ולדרוש את טיפולך המיידי בעניין.
ידוע לי כי על פי תקנון הכנסת, פרק שלישי, סעיף 50 ב', על השר הנשאל להשיב על השאילתא בתוך 21 יום לאחר הגשתה. לפי כלל זה משרד הביטחון מאחר בהגשת התשובה לשאילתא ובכך מפר את תקנון הכנסת.
אני רואה בחוק אבן יסוד קריטית במשחק הדמוקרטי, וקורא לכם לכבד את המשחק הזה ולשחקו לפי כלליו. בתור נבחר הציבור, על שר הביטחון לשרת את הציבור ואת שאר נבחריו נאמנה ולעמוד במחויבויותיו כשר. מחויבות אחת מתוך אלה היא המחויבות להשיב בזמן הראוי על שאילתות ולאפשר לחברי הכנסת ולציבור את הזכות לדעת.
אני מבקש את טיפולך המיידי בעניין, ודורש שתשובת שר הביטחון לשאילתא מס' 1236 תוגש מיד למזכירות הכנסת. במידה והעניין לא יטופל אאלץ לפנות בתלונה ליו"ר הכנסת.
