אתמול ניסחנו מכתב לבנימין נתניהו, ראש הממשלה, שהחל ממחר נשלח באינטנסיביות לראש הממשלה.
היום אנחנו מבקשים מכן לנסח באופן אישי, פניות מרגשות לנתניהו, כדי להעביר מים לחקלאים הפלסטיניים שיובשו, ולעצור את ההקצאה הנוספת לחקלאים הישראלים, שכבר יש להם המון.
ראש הממשלה נמצא בראש הפירמידה. לא רק זאת, אלא שהוא מהפוליטיקאים המנוסים ועשירי הניסיון בישראל. ולא רק זאת, אלא שהוא נחשב לאחד ממומחי ההסברה הטובים בתולדות ישראל.
כל הסיבות הללו מראות עד כמה הוא אגוז קשה לפיצוח, ואתגר גדול.
זה האתגר שלנו – כדי למנוע מחנק סופי של חקלאי הבקעה הפלסטינים, עלינו לשנות את ההחלטה על הקצאת הקרקע והמים נוספים לחקלאים ישראלים בלבד. צריך לרגש את בנימין, צריך לגרום לו לשקול מחדש.
לרגש פוליטיקאים? האם זה אפשרי? איך ניתן לנסח פנייה, שתהיה שונה, שתזיז משהו, שהגוף יזוע באי-נחת, שהעיניים לא ירפרפו במהרה, שגם אם לא תהיה הסכמה – שתהיה הקשבה.
אנחנו מאמינים בכם, ביכולת שלכם לעשות זאת.
מקבלי החלטות חוזרים אליכם – עמיר פרץ זהבה גלאון ונחמן שי עכשיו, ראש המנהל האזרחי בשנה שעברה - בזכות הניסוחים האישיים של המכתבים שלכם.
נודה לכם על דקה של מחשבה, שבסופה תנסחו את הפנייה האישית שלכם! אתם יכולים להעלות אותה כאן בתגובות, או בפייסבוק שלנו.
החל ממחר נתחיל בפנייה אל בנימין, וכל אחת/ד תוכל לבחור את הנוסח המתאים לה/ו מבין הנוסחים שתציעו היום.
הנה הנוסח הראשוני שיצרנו אתמול – ומחכים לכן שתציעו משהו טוב יותר:
לכבוד:
מר בנימין נתניהו
ראש הממשלה
שלום רב,
לאחרונה פורסם כי החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית מקדמת תכנית להגדלת הקצאת הקרקעות למתנחלי הבקעה. על פי הפרסומים מדובר בהגדלה של 130% בשטחי העיבוד, וכן בתוספת מי השקיה.
בתור אזרחית ישראלית אני מוטרדת מאוד מההחלטה הזו, הבאה על רקע ייבוש החקלאות הפלסטינית בבקעה בשנים האחרונות. קשה שלא למתוח קו ישיר בין מדיניות הקצאת המים והקרקעות בבקעה לבין ייבוש זה.
אני בטוחה שדמותה המוסרית של מדינת ישראל חשובה לך. אני בטוחה גם, שאינך מאמין ביצירת מציאות שבה ציבור אחד חי על חשבון ציבור אחר. לצערנו, מציאות הקצאת הקרקעות והמים בבקעת הירדן היא כזו, שהישראלים החיים בבקעה נהנים ממשאבי מים רבים, על אף שהאזור מעולם לא סופח לישראל, ואילו החקלאים הפלסטינים סובלים מייבוש מקורות המים שלהם.
ישראל מונעת מהפלסטינים גישה ל-77% משטח הבקעה באמצעות הקצאת אדמות נרחבות להתנחלויות ולשטחי אש, ובאמצעות הכרזה על שמורות טבע. סגירת השטחים מונעת מהקהילות הפלסטיניות לפתח את ענף החקלאות, ממנו מתפרנסים מרבית תושבי האזור.
כידוע לך, ניצול משאבי הקרקע של השטח הכבוש לטובת צרכי האוכלוסייה האזרחית של המדינה הכובשת אסור על פי המשפט הבינלאומי והישראלי. ראש הממשלה, אני יודעת שאתה בעד המשך נוכחות ישראלית כלשהי בבקעת הירדן. אודה ולא אכחד – דעתי שונה. אך בין אם נמשיך להיות נוכחים בבקעת הירדן, ובין אם בהסכם עתידי כלשהו כבר לא נשלוט בה צבאית – כיום אנחנו שולטים שם בשלטון צבאי, ובחסותו אנחנו לא מאפשרים קיום בכבוד לפלסטינים בבקעה. נכון להיום – זאת אחריותנו, וזאת דמותנו. וכל עוד אנחנו בעלי האחריות – משמע שיש לדאוג לזכויות היסוד, ומים וקרקע בראשן.
אדוני ראש הממשלה, המהלך להגדלת הקרקעות להתנחלויות הבקעה הוא מחטף חסר אחריות. בסמכותך למנוע את קידום התכנית – עשה זאת כבר היום!
בכבוד רב,
