הלחץ עובד! דוברו של עמיר פרץ חזר אלינו, ומסר שעמיר בחו"ל עד שבוע הבא. בינתיים, הוא מבקש שנעביר לו חומרים ו/או נוסח לשאילתא בנוגע למגבלות התנועה בבקעת הירדן.
כל הכבוד לכולכם שלא ויתרתם והמשכתם לדרוש תשובה!
את התשובה על השאלה המרכזית עדיין לא קיבלנו: מה הקשר בין מגבלות התנועה בבקעת הירדן לבין ביטחון, ומדוע הן לא יבוטלו מיד.
כדי שעמיר יעזור לנו לקבל תשובה, אנחנו צריכים לעזור לו, ולעשות את מה שצריך כדי להקל עליו את המלאכה. אנחנו רוצים לבקש ממנו להגיש שאילתא דחופה – מה שיחייב את שר הביטחון להשיב תוך שבוע מהגשתה, מעל בימת הכנסת. שאילתא דחופה מוגבלת ל-50 מילים בלבד (לא כולל הכותרת ו"ברצוני לשאול", כפי שתראו מיד). אי לכך ובהתאם לזאת, המשימה שלנו היום היא לחבר שאילתא דחופה: משפט פתיחה שמסביר את הבעיה, ומספר שאלות בנושא.
כל מה שרציתם לשאול את שר הביטחון – עכשיו הזמן!
כמובן, לא נשכח לשלוח לעמיר גם את תשובת משרד הביטחון בנוגע למגבלות התנועה מהתקופה בה הוא הוא עמד בראשו. כמקור השראה ספרותי בלבד.
את השאילתא נחבר יחד. עד 50 מילים, כן? היכנסו ללינק והשפיעו על הנוסח:
נראה שהגיע הזמן לרענן את זכרונו של פרץ, ואולי גם לנער את האיש – לטובת תושבי הבקעה, אבל לא רק.
הקצב המסחרר של חילוף התפקידים בקרב מקבלי ההחלטות הישראלים מחייב אותנו, האזרחים, להשאר עם היד על הדופק ולהזכיר לפוליטיקאים את האחריות שלקחו על עצמם במסגרת תפקידיהם השונים, גם אם מדובר בתפקיד שהם עזבו מזמן ומעדיפים לשכוח.
היום פונים לעמיר פרץ פעם שנייה, הפעם – עם ציטוט של החלטה שהוא עצמו קיבל!
העתיקו את המכתב הנ"ל, שנו לזכר אם צריך, ערכו והוסיפו כרצונכם/ן, חתמו ושילחו-נא לדוא"ל:aperetz@knesset.gov.il. למי שלא ראה את הפנייה הקודמת – היא כאן.
פנייה חוזרת לעמיר פרץ
לכבוד: חבר הכנסת עמיר פרץ
באמצעות דואר אלקטרוני: aperetz@knesset.gov.il
הנדון: פנייה חוזרת בבקשה להגיש שאילתא בעניין מגבלות התנועה בבקעת הירדן
אני פונה אליך שוב לאחר שפנייתי הקודמת בעניין מגבלות התנועה בבקעת הירדן לא זכתה לתשובה. ביקשתי ממך להגיש שאילתא לשר הביטחון אהוד ברק על-מנת שיסביר מדוע לא יסיר את מגבלות התנועה בין בקעת הירדן לשאר חלקי הגדה.
בפנייתי הקודמת, מיום30.5.2011, כתבתי לך שמגבלות התנועה פוגעות במהלך החיים התקין של הפלסטינים – הן תושבי הבקעה, הן תושבי שאר חלקי הגדה. כמו כן, ציינתי שלא ברור מהו הטעם הביטחוני שמאחורי מגבלות אלה.
והנה מתברר לי שבאפריל 2007 הגב' רות בר, עוזרת שר הבטחון, כלומר, שלך, כתבה בתשובה לפנייה של האגודה לזכויות האזרח בזו הלשון:
בתקופה האחרונה נערכה בחינה מחודשת באשר לצורך בהמשך הטלת מגבלות התנועה הנ"ל. בתום בחינה זו, הוחלט כי מגבלות התנועה שהוטלו, כאמור לעיל, יוסרו בקרוב כך שהכניסה לאזור בקעת הירדן תתאפשר לכלל תושבי איו"ש, וזאת בכפוף לבידוק ביטחוני בנקודות הבידוק השונות.
לאור הצורך החיוני להשלים את ההיערכות הביטחונית הנדרשת, בטרם יוסרו מגבלות התנועה הנ"ל, הוחלט כי מגבלות התנועה יוסרו עד סוף מאי 07." (ההדגשות אינן במקור).
חבר הכנסת פרץ, הבטחת להסיר את כל מגבלות התנועה בבקעת הירדן עוד בשנת 2007. בפועל, רק חלק מהמגבלות הוסרו. הפלסטינים עדיין נאלצים להסיע את ילדיהם עד המחסום ולהעביר אותם למוניות בצידו השני של המחסום, בדרכם לבית הספר, הם משלמים בפרנסתם על חוסר-היכולת להעביר סחורות, ולעיתים משלמים אף בבריאותם. וכל זאת, כאשר אם חס וחלילה מפגע ירצה לעבור מאזור לאזור– הוא יכול לעשות זאת מסביב.
אני מבקשת ממך לקחת אחריות על הבטחותיך שלא קוימו במלואן – להגיש שאילתא דחופה לשר הביטחון הנוכחי אהוד ברק ולנסות לתקן את העוול שנגרם לרבבות בני אדם.מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.
ומבררים בנימוס מה קורה עם הפנייה שלנו מלפני שבועיים, בדרישה להתערבות שר הביטחון ומציאת פיתרון לפגיעה מיותרת בזכויות-יסוד.
בשיחה אתן מוזמנות ומוזמנים להיעזר במסרים הבאים הנוגעים לסיפור של בית סוריכּ:
מה שהיה נכון ל-2008 – כאשר איפשרו לתושבים להגיע לאדמות בלי היתרים – נכון גם ל-2010. אין שום סיבה שלא לחזור לרשימה שמית במחסום, ולהחזיר אנשים אל פרנסתם בכבוד.
להזכירכם, משטר ההיתרים שהוחל על תושבי בית סוריכּ מנוגד לחוק ההומינטרי הבינלאומי – לסעיף 43 באמנת האג, ולאמנת ג'נבה הרביעית.
איך זה יכול להיות שאני, בתור ישראלית ויהודייה יכולה להיכנס באופן חופשי לאדמות של בית סוריכּ, ואנשי הכפר, בעלי הקרקע, מנועים מכך? וזאת למרות שאדמותיהם נמצאות מחוץ לגבול של מדינת ישראל, אלא תחת השלטון הצבאי שלנו? זה לא מסתדר לי.
