בקטלוג החוגים שמציעות העיריות , הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות, אפשר למצוא כזה שפע ומגוון של פעילויות לילדים ולצעירים בכל הגילאים שבקלות אפשר ללכת שם לאיבוד. יש כזה טווח של פעילויות ותכנים בכל הצבעים ומכל המינים כך שכל מה שנותר לעשות הוא להתפלא מה היינו עושים פעם, לפני כל העושר והמגוון העצומים הללו, איך לא היה לנו כל כך משמעמם?
פעם, בתקופה שהמבוגרים שבנינו היו יותר צעירים , היו חוגים, אין מה לומר. פעילויות מגוונות למדי אחר הצהריים והנערים והילדים הצעירים היו עסוקים למדי. ילדים אמנם הסתובבו יותר ברחובות. זה היה הנוהג, זה היה חלק מן התרבות, ילדים משחקים ברחוב עם ילדים אחרים ונהנים עד בלי גבול. היו משחקי רחוב, דברים שאפשר היה לעשות ממש על המדרכה מול הבית או בחצר הבניין, קלאס, גומי , " פינות " וכדומה. החוגים שהיו הסתכמו בכדורסל, כדורגל, אולי קצת טבע וסוגים אחרים של ספורט, בשיא היו מוסיפים חוגי תיאטרון וקולנוע וזהו בעצם, מי שלא אהב את המגוון הזה, היה מחפש דרכים להעסיק את עצמו.
מה יש לנו היום בחוברות החוגים לילדים ? מה לא ? מבישול ואפייה דרך מחשבים ומדעים ומקצועות עיוניים, אילוף כלבים, נגרות, סדנאות שוקולד ובימוי ומשחק, אין נושא שלא תזרוק לחלל האוויר והוא לא טאבו כזה שאסור או לא ראוי לחשוף ילדים צעירים אליו ולא תמצא חוג שניתן לרשום ילדים אליו. כמו בכל דבר המגוון במרכז, תל אביב ושאר גוש דן הוא הרבה יותר עשיר והרבה יותר מגוון מאשר בפריפריה, זאת הצפונית וזאת הדרומית, אך זאת בעיה במדינת ישראל כמעט בכל קטגוריה שלא נשים עליה את האצבע. אם מישהו רוצה לעשות סדנת שוקולד או אילוף כלבים, בקצוות של המדינה זה יותר קשה, אלו מקצועות העשרה, אך הוא בהחלט יוכל למצוא מספיק לעצמו ולתחומי העניין שלו גם בטווח נסיעה מביתו. ואז אחרי החוגים הילדים חוזרים הביתה ועושים שיעורי בית או משחקים משחקי קטאן.
ממה נובע העושר הזה בחוגים ומדוע הוא כל כך נפוץ ? יש לכך בהחלט סיבות מובנות. ראשית, הרחובות אינם בטוחים כפי שהיו בעבר. יש יותר רכבים בכבישים וזה בא לידי ביטוי בצפיפות גדולה גם ברחובות פחות ראשיים. אם בעבר היו עוברות מספר דקות של שקט בין מכונית למכונית, כיום הילדים צריכים להיזהר כי בכל כמה שניות חולפת מכונית גם בשכונות היותר שקטות, תוצאה של ריבוי רכבים שמסכן ילדים.
בנוסף נדמה שיש יותר אלימות כלפי ילדים וסכנות אחרות אורבות להם ברחוב כשהם מחוץ לטווח העין המיידי של מבוגר אחראי. לא בטוח שאכן בהיבט הזה יש יותר פשעים כלפי ילדים או שפשוט העולם הרבה יותר מסוקר וגלוי ואנחנו שומעים על כל מקרה ומקרה. מה שבטוח שזה מחלחל אל ההורים במלוא העוצמה וכשזה קורה, להורה כבר לא ממש אכפת אם האלימות עלתה או שזה רק התקשורת, הוא רוצה את הילד לידו או בהשגחת מבוגר.