לפני מספר ימים, התפרסם הפוסט של ליל פטישי (שרגילה שמוסיפה לה י' בסוף השם…)

באדיבות האתר המשפיע "במחשבה שנייה" – פוסט מגזין בענייני חברה, כלכלה ותרבות

בתודה לליל, הנה הטקסט המלא:

המהפכה החברתית המתחוללת מכה גלים. עוד לא ידוע מה יהיה בסופה, אבל מה שוודאי בטוח הוא שהיא מסעירה ומשתוללת, ושהיא נוגעת בכולם. זו מהפכה צעירה שמגיעה עם המון אנרגיות, עם תמימות, עם שאיפות אמיתיות ליצור אפשרות לחיים אחרים במדינה. יש בה זעם אבל ברחוב רואים שמחה, יש בה כאב ומצוקה, אבל מה שמובע באופן הברור ביותר הוא דווקא הכח והנחישות.

המאבק בכיבוש מעולם לא היה פופולרי כמו המאבק הזה. הוא מעולם לא התנהל בשמחה ובתחושה שאנחנו חזקים יותר מהממסד, הוא מעולם לא משך צעירים וסטודנטים בכמויות כאלה להקים אוהלים ברחובות, ואף פעם בתולדותיו לא הצלחנו להביא אותו אל הקונצנזוס.

המאבק לצדק החברתי מביא איתו רעיון ישן ומוכר, ומצליח להפוך אותו לדבר הכי צעיר ופופולרי שיכולנו לדמיין. המושג "צדק חברתי" היה פעם נחלתם של קומץ פעילים חברתיים, והנה הוא זעקת העם. זעקתם של החלכאים והנדכאים איננה רומנטית ואינה מגייסת את ההמון. היא מדכאת אותו, גורמת לו לחוש אשם וחסר אונים, ומחלחלת בו את התחושה שהכל מורכב ואינסופי, שלעולם יהה המצב כפי שהוא.

כזו היא גם זעקת הנכבשים. אל מול דוחות הגזל והניצול, העושק והפרת זכויות האדם, אנחנו נאלמים דום. תודעת הכיבוש מדכאת אותנו, אנחנו טובעים בים העדויות, חשים מועקה עמוקה ויודעים שעלינו להתקומם, אבל המועקה הזו משתקת. המאבק הזה הוא סיזיפי ומורכב כמו שהיה פעם המאבק לצדק חברתי. הוא לא בוער, לא צעיר, לא מתחדש ולא סוחף. הוא עמוק וחשוב ונכון, אבל מעיק. מאבק מעיק גווע במהירות.

האמת היא שאנחנו המון. המון רב שיודע שמה שמתחולל שם מעבר לקו הוא אי צדק משווע. המון שמודע להפרת זכויות האדם, המון שהיה רוצה להתקומם . בין מורכב למתסכל ובתוך בליל העמדות והמחלוקות,  בסופו של דבר אנחנו לא צובאים על בתיהם של ראש הממשלה או שר הביטחון וגורמים להם להבין שהצדק ינצח. אבל יש לנו מה להגיד להם, אנחנו מוכנים לדרוש בכל הכח, וממש לא מתכוונים לוותר להם.

בשביל זה המצאנו את פעולה אחת ביום. כל יום, מאות אזרחים פונים במכתבים ובטלפונים ללשכותיהם של מקבלי ההחלטות, ודורשים מהם לפעול למען זכויות האדם בשטחים הכבושים. כל אחד עושה פעולה יומית אחת, קטנה, ואנחנו נהיים מסה עצומה שיש לה כח והשפעה. אנחנו שאפתנים ומלאי עזוז, ואנחנו במאבק למען הצדק – גם בשטחים הכבושים.

אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. בחיבור של עוד כפר למים זורמים ולחשמל, בפתיחתו של עוד שער חקלאי או מחסום, ביום יומם של אנשים פשוטים.

פעולה אחת ביום מאפשרת לכולנו לקחת חלק במאבק, וכל אחד מאיתנו חשוב. בכל יום מתפרסמת באתר הפעולה היומית, והיא תיקח לכל אחד מאיתנו בדיוק 5 דקות.

המאבק לצדק החברתי בישראל הוא עצום ועוצמתי וחשוב מאין כמוהו. הוא יכול לשנות מדיניות. כמוהו גם המאבק לזכויות האדם בשטחים. כולנו ביחד יכולים וצריכים לשנות את המדיניות הזו.